p.m.s.
תסמונת קדם וסתית
מתסמונת קדם וסתית- לתקשורת קדם וסתית
או- איך להפוך את הימים של הp.m.s לימים של התחזקות וחכמה.
הרבה מאיתנו מכירות את זה. פתאום גואים מתוכינו רגשות חזקים ומפרים את ההרמוניה בחיינו.
כעס ועצבנות על האנשים היקרים לנו, עצבות ובכי בלתי מוסבר, יאוש, חוסר חשק, עייפות, חוסר השראה
לפעמים זה נראה כי כל הזבל ששקע בקרקעית נפשינו פתאום גואה ועולה ומציף את חיינו בתכנים שליליים.
(לפעמים זה כזה מוגזם , לפעמים יותר עדין..)
היום, נשים רבות נוטלות תרופות הרגעה פסיכיאטריות כדי להתמודד עם התקפי p.m.s קשים. זהו הצד הקוטבי לגישה שאני רוצה לפתוח לפניכן במאמר הזה.
קודם כל- אני מאמינה שהטבע עיצב את מערכות גופינו בצורה מושלמת ובגאונות צרופה. מכן יש לי כבוד גדול גם לקשיים/מחלות/אתגרים שגופינו מעלה באופן טבעי.
ה״p.m.s״ הוא דבר שקורה בי באופן טבעי, מתוכי- עובדה שישר מדגדגת לי כאתגר שאם אעבור דרכו באופן מודע, אגדל ואחכים.
דבר שני- שנובע גם הוא מתוך הכבוד שלי לטבע גם כן- אני מאמינה שאין ״עונה״ בגופינו שאינה נחוצה. לפי הגישה של בת אדמה, המחזור החדשי מחולק ל4 עונות או שלבים.
וסת-חורף
אחרי וסת- אביב
ביוץ- קיץ
לפני הווסת- סתיו ( זהו השלב שבו מתעוררות התופעות של תסמונת קדם וסתית)
אין עונה מיותרת במחזורי השנה. העץ לא יוכל להכנס לתרדמת החורף, אם לא ישיל מעליו את העלים בשלכת, בסתיו.
כך גם אין עונה מיותרת בגוף האישה.
זאת גאונות גופינו הנשי שדומה כל כך לאמא אדמה.
אז מה קורה לנו בסתיו החדשי?
זהו זמן להתכנסות עדינה פנימה. זמן לתחזק את ביתינו ואת גופינו. לסדר ולנקות. לתת תשומת לב לתחזוק הפרוייקטים שלנו.( אין כל כך השראה לפרוייקטים חדשים, אבל יש מקום לטפח את הקיים), להוריד הילוך ולעשות check in .
ולהרגיש.
הרגשות העולים ממעמקים הן חלק טבעי מהשלב הזה.
חשוב להבין- הרגשות לטובתינו!
לא- אנחנו לא צריכות להיות בהסגר. אנחנו רק צריכות קצת זמן של שקט ולבד כדי להיות מסוגלות לפתוח אזניים פנימיות ופשוט להקשיב לרגשותינו. (טוב, אז אולי הסגר זה לא רעיון כזה גרוע…)
אישה חכמה, יכולה להוריד טיפה בקצב, ללכת לישון טיפה יותר מוקדם ולבקש ללמוד מהרגשות שצפים.
לדוגמה- כשביקשתי להבין את העצבנות שלי, גיליתי שזאת עצבות שאני לא נותנת לה מקום. ( ותראו איזה יופי- השורש של עצבנות ועצבות שווה)
וכשסוף סוף אני מצליחה לבכות את העצבות/עצבנות שקיימת בי- זה משחרר ומנקה כל כך – שאני מנסה לסחוט עד הסוף את כל הבכי שיש בי…
גיליתי שכשאני כואסת- זה כי לא כיבדתי או מישהו אחר, לא מכבד את הגבולות שלי.
זה יכול להתבטא לדוגמא בתקשורת לא מכבדת כלפי או בתפקידים רבים מידי ששמתי על עצמי, או נתינה חסרת גבולות..
כשהגבולות נפרצים, הזמן של לפני הווסת בדכ יתריא לנו על זה, בדכ ע״י כאס או עייפות. תלוי מה נפגע בזמן פריצת הגבולות.
תראו איזו דרך נהדרת לתקשורת
הרגשות הם הדרך הבריאה של הגוף לתקשר עם אורך חיינו ולדייק אותנו.
(אני אומרת הדרך הבריאה כי כשאנחנו בחוסר הקשבה לאורך זמן- יכולה להתפתח מחלה- זוהי גם דרך של הגוף לתקשר עם אורך חיינו)
לכן אני מציעה, לקרוא לזמן הזה ״תקשורת קדם וסתית״ ולהתחיל להקשיב ולשים לב לרגשות שגואות מתוכינו בכבוד.
עוד מתנה מדהימה שיש בעונה הזו של המחזור- רגישות.
הרגשות הגואים הם לוא דוקא שייכים לחיי האישיים
הרחם שלנו היא ספוג רגשי- ומתקשרת עם כאב רגשי וקולקטיבי של נשים קרובות ורחוקות, מהזמן הזה ומזמנים אחרים. תודעת הרחם הגדולה היא מעבר לזמן ומרחב. הרחם מתקשרת בין רחמים- מתוך רחמים. תחושת החמלה הבסיסית כל כך בחייה של האשה- האמא
נכון שבעולמינו המרוכז כל כך בעצמינו הרגש הזה לפעמים שוקע עמוק באגן, אבל בשלב של ההצפה הרגשית- הרגישות גואה גם כן.
בין אם את מודעת לכך או לא , העצב או הכאס הם לאיתים קולקטיבים.
ולמה זה טוב? למה אני צריכה לסחוב עלי גם כאב קולקטיבי?? לא מספיק חיי העמוסים?
וזו הנקודה המעניינת
כנשים- נושאות תודעת רחם- אנחנו אמהות לכל הילדים- לכל יצורי החיים.
והשיעורים/דיוקים שצפים בגופינו – עוזרים לנו לדייק את חיינו – ישפרו בהכרח את מצבה של הפלנטה.
מתוך רגישות אנחנו פועלות נכון יותר. מבחינה משפחתית, מבחינה קהילתית וחברתית, הרגש הוא מרכיב מרכזי בבניה של חברה בריאה ומתוקנת.
לסיכום- השלב הרגשי שבמחזור החדשי הוא חשוב ביותר עד כדי כך שהטבע עיצב אותנו כך שזוהי העונה הארוכה ביותר במחזור הוסת ( שבועיים שלמים!)
הסגולות שבו מביאות ברכה לחיינו ומאפשרת שכלול וגדילה בחיינו.